רפואה ומשפט

קצין תגמולים או קצין התגמולים הוא הגוף במשרד הביטחון האחראי על מתן פיצוי לנכי צה"ל.

הפיצויי לנפגעי צה"ל ומשרד הביטחון (שב"ס, שירותים מיוחדים ועוד) הוא תולדה של חקיקה אשר יזם ראש הממשלה המנוח בן-גוריון בשנותיה הראשונות של המדינה.

המטרה בחקיקת חוק הנכים הייתה לוודא כי המדינה לוקחת אחריות על הנפגעים עקב או בזמן שירותם הצבאי. היות וחיילי צה"ל אינם מבוטחים במסגרות אחרות, החוק אינו מבחין בין חייל אשר נפגע בפעילות מבצעית או באימונים, לבין חייל אשר נפגע בזמן חופשה משירות.

עם השנים, הפך חוק הנכים למעמסה גדולה על משרד הביטחון. הפיצויים לנכי צה"ל עומדים על מיליארדי שקלים בשנה ומהווים נכון לזמן כתיבת שורות אלה כ-8% מתקציב הביטחון.

ולכן, הוועדות הרפואיות הדנות בנכות הנוגעת לשירות הן וועדות קשות ונוקשות אשר במרבית המקרים אינן מכירות בנכות וגם אם כן, עושות זאת ביד קפוצה. כפועל יוצא, צמח באופן דרמטי מספר הערעורים על וועדות משרד הביטחון וכן שיעור ההצלחה של ערעורים אלה, והסתייעות מקצועית בעורכי דין הפכה לכורך המציאות.

בחלוקה גסה, חוק הנכים מבחין בין 3 מצבים -

פחות מ-10% נכות – אין פיצוי.
10%-20% נכות – פיצוי חד-פעמי.
20% נכות ומעלה – מענק חודשי.

כמו כן, זכאי נכה אשר אחוזי הנכות שלו גבוהים מ-50% לסיוע משמעותי ברכישת רכב והטבות נוספות, ונכה קשה (שיתוק מלא בפלג הגוף התחתון / קטיעת 2 גפיים לפחות או עיוורון) – זכאי לתוספת של 40% על התגמול שנקבע לו.

לצד התגמולים הכספיים זכאי הנכה גם לקבלת טיפולים רפואיים, ציוד עזר רפואי, שירותי ליווי, עזרת צד שלישי, תרופות, הבראה וחמי מרפה.

חשוב מאוד לטפל בהכרה בפגיעות בשירות גם כאשר הנכות מהן אינה צפויה להגיע ל-10% וזאת משום שאם בעתיד ישנה החמרה במצב, ניתן להגיש תביעה בגיןה החמרה, לאחר שיש כבר הכרה בפגיעה כפגיעה בשירות.